שומעת את הקול המתוק שלך,
מתנגן לי בראש.
מרגישה את הריקנות הזאת,
של להתאהב בלי לחשוש
מרגישה את הנפילה שאחרי ההרגשה
זהו... המציאות חזרה.
המבט האוהב שלך בעיניים
שאם היה יכול היה מוחק את הכאב הישן
מביט עלי עכשיו בגובה העיניים,
אבל לא מצליח לחצות את קו הגבול שבנה לו הזמן.
"מה קורה, ילדה יפה?"
שואל בקול מתוק,
מנסה לחייך, להשתיק את הכל לשנייה
אבל החיוך הישן שוב מצליח לחמוק..
מביטה לך בעיניים, מרגישה אהבה
לא יודעת מה עושים, איך יוצאים מכזאת שטות נוראה..
נותן לי מבט עמוק בלב, בפעם הראשונה מרגיש את הנפילה
אם היית יודע מה אני באמת  מרגישה...

הלוואי שיכולתי. כי אז גם אני הייתי אוהבת.. נורא..