אתמול ברכבת בדרך הביתה ישבתי בכיסא פינתי לבד.
אני לא אוהבת לשבת עם כולם...
האיש בכיסא שלפני ראה אותי כנראה יושבת לבד, הסתובב אלי ואמר:
"אחלה מקום תפסת לעצמך..." חייכתי ואמרתי "כן, אני תמיד מעדיפה
לשבת לבד ברכבת".
הקול שלו היה מעט צרוד, הפנים שלו לפי מה שראיתי מהרווח בין
שני הכיסאות היו כהות והיה לו זקן ושפם וגם קצת שערות שיבה.
הרכבת התחילה לנסוע ואז חשבתי לרגע שאולי הוא איזה ערבי שרצה
לשבת לבד כדי שלא יזהו אותו, (כי דווקא הרבה אנשים הסתכלו
עליו) או שאולי פשוט הוא התכוון שתפסתי אחלה מקום רק כי
התישבתי קרוב למטען שלו...
קצת נבהלתי והתפללתי להגיע הביתה שלמה ומהר.
עצרנו בתחנה הראשונה ואז חברה שלי עלתה ונעמדה לידי. סימנתי לה
להתכופף אלי ושאלתי אותה באוזן אם הוא נראה לה ערבי. היא
הסתכלה עליו כמה שניות ואז היא אמרה לי שלא.
היא הלכה להתיישב מולו ואני נשארתי במקומי. אח"כ החלטתי לעבור
לשבת לידה כי היה לי משעמם. האיש הערבי התחלף איתי במקומות -
כי הרי תפסתי לי מקום טוב...
אחרי כמה דקות שחברה שלי ראתה אותו ברווח שבין הכיסאות היא
פתאום אמרה לי שהוא נראה לה קצת מוכר...
הייתי בשוק, אמרתי לה שלא יכול להיות. מה, אם הוא היה נגיד
מפורסם בטוח הייתי מזהה אותו!!!
ואז היא שאלה את האישה שלידה אם היא יודעת איך קוראים לו.
האישה הנהנה ואמרה שקוראים לו משה איבגי.