דיברתי עם חמור.
אמרתי לו שלום, זרקתי לו חיוך.
אבל הוא בשלו- עיניים עצובות, דמעה בכל צד.
"אמור קטן אולי תתן חיוך?" ביקשתי.
אבל לא- הוא עצוב!
דיברתי עם חמור.
רציתי לדעת מה תפקידו?!
החמור לא ממש ענה- רק בכה.
חמוק מסכן, נראה כ"כ בודד,
אבל יש מסביבו עוד המון חמורים,
אולי זוהי בעיתו?
דיברתי עם חמור, והוא בחור נחמד.
הוא הסביר לי את יחודו, שלא ממש מיוחד.
ואז הבנתי למה הוא בוכה...
זה לא כייף להיות סתם חמור,
אחד מיני רבים,
עוד סתם חמור- עם דמעה בכל עיין,
עיניים עצובות, ונעירות מעצבנות.
דיברתי עם חמור
והוא גרם לי לחייך,
אמר לי "אל תבכי" וניסה קצת לעודד.
דיברתי עם חמור.
והבנתי שהוא מסכן,
אבל בשבילו מוצא- אין.
חמור אחד נראה כמו כולם.
אבל הוא לא- הוא מיוחד.
דיברתי עם חמור
הוא נהג כמו "גאון הדור"
חמור חכם, אפילו יותר מאדם.
עכשיו אני יודעת שיש לו יחוד
והוא יחיד ומיוחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.