אלכס עצמון / זמן שאול |
ליבי ההולם כהלמות פטישים,
גופי הרועד מתשוקה ומפחד,
בעינייך מבט כמעט מאשים
אך בכל זאת אומר: "נעשה זאת ביחד!"
גופך שנצמד אל גופי הבוער
וכל נגיעה צרובה בעורי
רגע איתך שלעד יישאר
לו יכולתי לתת לך שאר בשרי.
ושפתייך כאש גחלים לוחשות
אדומות אוהבות וחמות.
צרבו בשפתיי נשיקות נואשות
אשאן על שפתיי עדי מות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|