אלכס עצמון / פגישת מחזור |
מזה זמן רב
שלא הרגשתי כל כך
מלנכולי.
ופתאום זה נוחת,
מכיוון כל כך
לא צפוי.
ללא כל אזהרה.
והעצבות שוטפת אותך
כמו נהר רוגע
ואתה נכנע לאדוות
ומתמסר לחסדי
הזרמים.
ולמרות הכאב
אתה בוטח בזרם
הכל כך מוכר.
כמו חבר שלא ראית
מזה שנים.
אתה לא שואל
לאן,
ולא מתפלא
למה.
אתה רק מתרפק בחיקו
ונזכר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|