אלכס עצמון / עד כאן |
שוב איני אותו הדבר.
אחרי שלוש כשלושים
לעולם לא אהיה כמו בעבר.
כל ההתלהבות דעכה
התמימות כוסתה גלדים,
ובעין דימעה קנאית
כשאני רואה ילדים.
וכל האהבות הישנות
שקרעו פיסות מבשרי
השאירוני מצולק ומחייך
ובשיריי טומן צערי.
ורק כשאני עם עצמי
מקשיב לליבי הדומע,
עוצם את עיני בערגה
וקולות העבר שוב שומע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|