הכי כיף זה להיות בן 4,זה באמת הכי שווה שיש.
אתה לגמרי מרוכז בעצמך,ולאנשים לא אכפת, כי אתה בסה"כ בן 4.
אתה כל כך מרוכז במה שאתה רוצה, עד שזה כיף.
"אימא,אני רוצה ללונה פארק"
--"אבל הלונה פארק סגור היום,חומד"
"אבל אימא, אני באמת רוצה ללונה פארק"
--"אבל הלונה פארק סגור היום, ילדון"
"אימא!! אני רוצה ללונה פארק!!"
--" לא!! הלונה פארק סגור היום ואין לונה פארק!!"
כן,משהו כזה בערך...
המספר 4 הוא בכלל מספר מאוד נחמד. 3 ועוד 1 שווה לארבע. 2 ועוד
2 שווה לארבע. וזה בעצם הצירופים שיש לזה אם לא מחשיבים שברים
מדכאים ומעצבנים.
השורש של 4 הוא תמיד 2, וזה מספר כזה יפה. כי גם 2 כפול 2 זה
ארבע, גם 2 ועוד 2 זה ארבע, וגם 2 בחזקת 2 זה ארבע. אז יוצא
ממש נחמד סה"כ.
4 זאת גם השעה הכי נחמדה, אחרי ארבע כבר לא צריך להיות בשקט,
ב4- כל הדברים הכי נחמדים מתחילים.
ב-4 פעולות בתנועות נוער מתחילות. ב-4 מתחיל אחר הצהרים.
4 הוא המספר שתמיד יכול להציל את המצב, תמיד כשנתקעים, לא משנה
איפה, 4 תמיד יעזור, עם גלימה מרובעת ומשקפיים בצורת הספרה 4,
הוא תמיד ימצא פתרון.
4 4 4 4
4 4 4 4
4 4 4 4
4 4 4 4
תראו כמה שזה נחמד, משפחה שלמה של מספרי 4.
אפילו יש אנשים שכותבים שירי אהבה לספרה 4 (מה לעשות,ככה זה
כשנהיים סלבריטי), ויש גם אתרי נאצה ושנאה לספרה 4, אבל 4 עצמו
לא מתייחס לזה, הוא יודע שבתור סלבריטי סביר להניח שיהיו לו גם
אתרי שנאה ונאצה.
תמיד אני ו-4 היינו חברים טובים, מאז כיתה ד',שבה הצטרף אלינו
4 (איך לא). המורה הושיבה אותו לידי ומאז אנחנו חברים.
לפני כמה זמן בא אליי 4 עם בקשה מוזרה בפיו, כך השיחה הלכה:
"אתה יודע כמה שאנחנו חברים טובים והכל...נכון?"
--"נכון.."
"ואתה יודע כמה שאני נהיה ממש מפורסם לאחרונה..נכון?"
--"נכון.."
"אז רציתי לבקש ממך בקשה..."
--"והיא?"
"שאתה תהיה הסוכן שלי..."
--"למה אתה חושב שאני יכול להיות טוב בתור הסוכן שלך?"
"פשוט כי..אתה כזה טוב בכל דבר...ואתה חכם והכל...ואתה מכיר
אותי טוב..ותוכל לעזור לי..סה"כ זה עולם אכזרי יש לנו..."
--"אמממ, אני אצטרך לחשוב על זה..."
"תודה!! תחשב טוב טוב!!"
--"אוקי..."
אחרי כמה ימים,הודעתי לו שאני מסכים להיות הסוכן שלו,איך שהוא
היה שמח...
דיי בילינו את כל החיים שלנו ביחד, עד לפני כמה ימים,שאז הוא
ביקש לדבר איתי ביחידות.
הוא אמר לי שזה כבר לא מתאים,שהוא יכול להסתדר לבד,שהוא כבר לא
צריך עזרה,שכמה שממש טוב לו ככה,הוא חייב להתבגר וללמוד להסתדר
לבד...
זה היה הסוף של החברות המוזרה שלנו.
אבל למה שיהיה לי אכפת במיוחד? הוא זה שלא הולך להסתדר..לא
אני..
אבל לא נורא, מחר אני מתחיל לעבוד אצל הספרה 5.... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.