כשהרביצו שתקת
זה כאב אבל הבלגת
כשצעקו כאבת
זה צרם אבל את ידעת.
הגעת לכאן בטעות
לא לכאן את שייכת
בכל כוחך את מנסה
אבל את עדיין שונה.
למדת על גופך
שרק את אחרת
שלילדה ממול
הבטן לא כואבת.
אמרו לך שאת רעה
איך שאת מתנהגת
כל כך רצית להיות טובה
אבל זה תמיד ייצא לך אחרת.
כשכבר הצלחת בדבר
לא ראו אותך מחייכת
והבנת שלא משנה מה יהיה
תמיד תהיי כאן לא שייכת.
כשהיית לילדה לא קטנה, לא גדולה
חיפשת לאיזה להקה את שייכת
עברת בין אנשים, חיפשת פרצופים
אבל בכל מקום היתה הדלת בפנים נסגרת.
כשהכאיבו לך נורא היית מספרת
לעצמך, לכרית, למחברת הכחולה,
רצית אנוש שיבין שיידע
האמת היא שלך ורק לך נועדה.
את רוצה ללמוד דרך אחרת
להיות כזאת שתמיד מחייכת
עם הרבה חברים ואהבה אחת גדולה
אולי זה יקרה לך שכבר לא תהיי שונה. |
