|
אתה גורם בי התרגשות בחיוכי האהבה
ובעיניך הנוצצות בוערת להבה
אני קוברת בעצמי רגשות מן העבר
שחור לבן - מנוגדים ובתוכי אותו דבר
אתה שורף את נשמתי
ומשנה אותי והופך אותי וקורע אותי
והאור הוורוד עובר והענן עולה שמימה
ואין כבר ערפל ויש כוכבים בלילה
ובי שלווה פעם נוספת
והלהבה כבתה
ועוד אינני מפנטזת על רגשות של אהבה
ואילו מצידך: מודה, אך מיתנהג כאילו כלום לא קרה
- אחרת התגובה שלך
ואז שוב אני בוכה, שופכת מים על האש
מסיידת מחדש את הקירות של מה שיש
מה שנישאר מנשמתי מתמלא שוב בתיקווה
צבעים ורודים, עיוורים ממלאים אותה - באהבה
אבל הפעם הנוספת בה השלווה תכה
את חפציה אוספת כי אתה לי מחכה
- שוב... |
|
|
מה זה הקטע הזה
שלכל אחד יש חבר
שנהרג בלבנון או
בשטחים? כל אחד
מתבכיין על זה
וכותב שירי
קינה, יאללה
יאללה יאללה, גם
לי מת חבר -
יותר מזה הוא
נרצח - ואני לא
עושה מזה כזה
עניין.
עמוס מהמוסד
חושב שרבין היה
חבר שלו או הכיר
אותו או שהנושא
הזה מצחיק
מישהו, חושב...
שיחשוב, לפחות
זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.