איוב כהן / בשוך הסערה |
עת זעף ים חיי ואיים לשבר
ספינתי בנתיב החיים
וסער ייבב בקול מצמרר
מכה משנה נתיבים
עת אבדו אופקים ותהום נפערה
על שרטון המקציף משברים
ושמיים קודרים מניסים אור כוכב
שנבלע בחשכת רקיעים
עת אבדה לי דרכי עם ענן שהמטיר
ועבר שנושף מאחור
הופעת לי מאופק כאור מגדלור
להאיר את חוף מבטחי
עת פתחת את לבך ולחשת בלי מילים
אוהבת אותך, אהובי
רוח סער עצר וריבוא כוכבים
מסמנים באורם נתיבי
ספינתי לחוף מבטחך נקשרה
עבותות אהבה עוגני
אימצת אותי לחיקך אהובה
אור מגדלור של חיי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|