אתמול ראיתי שביב של תקווה
ניסיתי לתפוס אותו
אך הוא ברח ונתפס בוילון,
ואחר-כך הוא יצא דרך חור בחלון,
עף וריחף מעל שמי העיר
כמו סנונית קטנטנה המבשרת את בואו של הסתיו
ושמעתי שאומרים העוברים ושבים:
"הנה הוא כבר בא השביב הזעיר"
ומיד עיניהם התמלאו בשמחה
ואור וחדווה האירו כל פינה חשוכה
וכולם אז סיפרו את אותו הסיפור
שאתמול הוא נראה,
כן, שביב של תקווה
ואני הוא האיש שאותו אז ניסה להשיג
אך הוא בלי שום שיח ושיג
חמק מידי ואבד
אולי לא לעד
כי מחר אמצאהו ושוב יהיה הוא שלי!