|
אין עיני ראו את השכול
זעקות הכאב לא חדרו אל ליבי
אך לשמוע יכולתי
לראות העינים
המספרות הדומעות
פה לא שותק, ידים רועדות,
של ניצול...של ניצול...
נודרת אני את הנדר
"לזכור ודבר לא לשכוח"
לא שם לא תמונה
לא נעל אחת ולא שערה
ולא שנרצחו ע"י בני אדם
הפעם לא אחזור לסורי
הפעם אלמד מוסר
ואלמד את זרעי. |
|
|
הסלוגן שלנו
גדול וכתום,
הסלוגן שלנו
נוסע פתאום,
בבוקר נוסע בערב
הוא שב,
מביא לנו דאחקות
ביצים וחלב.
תומאס,
שלא הצליח לחשוב
על שום דבר שנון
באמת לכתוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.