אמרת לי שיותר לא תחפש
שמצאת, זאת אני
שיותר לא אפחד,
כי אתה יודע, זאת אני

אז התקרבת ונתת לי
את כל הביטחון שיכולתי לבקש
אמרת שהכי טוב לנו, זה הקשר של הנפש
היית בשבילי, כאילו ככה לתמיד
ומילותיך היו "לעד, את עוד תראי"

אתה בוגר אתה מבוגר
עברת ואתה יודע
אז למה דווקא בי אתה פוגע?

ועכשיו אתה מתרחק כאילו לא היה
אולי כי סוף סוף הבנת,
שאני לא מוכנה, אני ילדה קטנה
פתאום אתה עסוק
אתה כבר לא אומר "תמיד"
אתה ממשיך כך בחייך כאילו לא היה עתיד
ידעתי מההתחלה, אבל אתה המשכת
גרמת לי להאמין שאת שלך, מצאת
אבל עכשיו אתה עצור,
אתה בחוץ, אתה רחוק
רק אל תחזור, שוב לנגב לי ת'דמעות

הייתי חזקה, הכל היה בפנים
ואז אתה הגעת, ניסית להדהים.
הוצאת את כל מה שנצרתי בשבועה
אמרת שחולשה היא חוזק שברח
הצלחת לגרום לי להאמין שוב בך
כאילו מעולם לא ידעת שזה כך
הייתי סגורה, לא אמרתי כלום
לקחת את כולי, ועכשיו חיי לא שווים מאום
מפנימה בחזרה, אבל הכל כבר יצא
מפנימה ומבינה שאין לי עוד מוצא

ואתה תמיד שואל, למה אני לא סומכת על אנשים

תסתכל על עצמך, ותתחיל כבר להבין!