שלום אהובי

זה לא מובן מאליו שאני קוראת לך אהובי, נלחמתי בהרגשה זו זמן
ארוך יותר משארצה לזכור. אבל עכשיו נכנעתי לרגשותיי והם מציפים
אותי בתשוקה וכיסופים אליך אהוב. אני לא יכולה להרחיק אותך
מלבי. אתה ממלא אותו, מרפא אותו, עושה אותו שלם. אני אוהבת
אותך יותר משאוכל לבטא במילים,יותר ממה שאני מסוגלת להבין, אבל
לעולם לא אוכל לומר לך זאת, כי אם אומר, אהיה חשופה לפניך,
כאילו בלי בגדים. בלי אפשרות להתחבא או להגן על עצמי. כך תדע
שיש בי אש ולהבה ותבין שאני רואה אותך כגבר ואני משתוקקת אליך
כאישה אל גבר. והרי זה אסור, הרי לעולם לא נוכל להיות יחד.
ואולי אתה תחליט לנטוש אותי, להרחיק אותי, להיפרד ממני, לטובתי
אפילו ואני לא אוכל לשאת את זה. הכאב יהיה רב מדי, הפצע אנוש,
אני אשתות דם עד אובדן. לכן אמשיך להעריץ אותך בשקט, מרחוק,
בלי מילים. להיות קרובה כל כך, אך רחוקה עד כאב ולקוות שביום
מן הימים תבחין באהבתי אליך ותיקח אותי אל חיקך, אלוהיי.

   
                                                           
                                באהבה
                                                           
                                הנזירה אנה