"עוד יומולדת... מה קונים? מה כבר לא קנו? "
"אין לי כוח לזה עוד פעם... היא לא קנתה לי כלום... בטח אפילו
לא זכרה..."
"לא יודע למה בכלל אני קונה לה..."
"ספר! זהו! כמו כל ילד בגיל שנתיים! פשוט, אידיוטי, הכי טוב...
משהו ב- 20 שקל, נעטוף יפה... נכתוב ברכה... וגמרנו!"

"איפה הספרים עם הסיפורים הקצרים?"
"שמה" (במבטא רוסי כבד) הצביעה המוכרת הזקנה... שבטח יכלה כבר
לעשות כסף מכל הזיעה שלה!

לא, לא, המממ לאהה...,  לא!, מה זה? לא! אולי... יקר!!!
"מה זה? בוא נקרא קצת......."
מה זה? "הסיפור על זה ש...  בלה.. בלה... בלה..." נאההה... סתם
ספר.....