החיים מוזרים, תמיד שואפים לשוויון מופתי, קחו לדוגמא את
החברה. ככל שאתה מכיר יותר אנשים, יתווספו לך חברים אך גם
שונאים. ככל שיהיה לך יותר עיסוקים, יהיה לך יותר אכזבות.
עכשיו בא השאלה החשובה: מה עדיף חיים משעממים ללא עיסוקים אך
גם ללא אכזבות, או חיים מלאים בהפתעות אך עם אכזבות.
יש משפט באנגלית שאומר שהטעות הכי גדולה היא לפחד מלבצע
טעויות. אני אקביל את זה לאהבה, יש שאומרים שעדיף לאהוב ולאבד
מאשר לא לאהוב בכלל. אנשים אלו בדרך כלל הם אנשים אשר מסתגלים
למקומות ושינויים ומאמינים בשיווין שבטבע.
הכול בחיים הוא לטובה בסופו של דבר, ולמתחכמים מביננו - מוות
זה לא חיים. אני אתן דוגמא, נדחיתי על ידי בת אשר הזמנתי אותה
לצאת איתי לסרט, באותו שישי הלכתי עם חברים לסרט וראיתי מישהי,
כעבור חודש נהנו חברים ומאושרים מכך עד הגג. זוהי דוגמא לכך
שהכול נראה טוב יותר בדיעבד, במבט לאחור וללא הרגש המצורף .
מה אני מנסה להגיד בסך הכול... בעולם אין מספיק מים למלא כוס
אז הוא מילא אותו עד למחציתו. מי שיעזר בחברים ויאמין בעצמו
יראה את חצי הכוס המלאה. ולסיכום, משפט שחברה שלי אמרה לי:
אושר שכשיש לך משהו לעשות, מישהו לאהוב, ומשהו לייחל לו. אין
בהגדרת האושר דברים רעים שמישהו עשה, אז כנראה זה לא חשוב...
מקווה שכולם תהיו מאושרים.