עופרי גיל / צידו השני של האוקינוס |
על שיערך השחור והמבריק,
זה שודאי הספיק להאריך,
ואז היא עולה,
הדמעה הלילית הקבועה,
היללה המתפשרת.
בחיל הלילה פגע ברק.
האורג כפוף הגב
טווה גשר אחד
שלא הספיק לקשור.
חוט הצמר
שבקפידה נבדק שנית
הוזנך לעד
ולולאה נשארה פרומה.
האם המרבד יעמוד
ברוחות החורף?
האם הרוח תספיק
לשאת את ריחו
לצידו השני של האוקינוס?
האם הוא יגיע לאפך?
אולי אפילו יקשור
לולאה באורך שיערך?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|