|
מוות מוות מוות מוות
הרי מילה זו כה נאה לכתיבה
וגם קרה; היאך הדבר?
מי ייתן והייתי מת באלפים
(או אולי אפילו בפיורד הוגנסונד שבנורבגיה)
מת לפני לפני לפני לפני
שראיתי איזה-ש-הוא-משהו
שיכול לגרום לי לחשוב שלא לאבדון ראוי העולם.
עיניים שהן חמלה אינסופית (ומערבל-בטון שבחשק-רב אבלע בתוכו).
פנים יפות יפות יפות יפות.
פנים שאפשר גם לגעת בהם,
שיכולות לגרום לי לחשוב שרק למגע ידי הן ראויות.
פנים של אילונה פאהטרו. |
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.