מיכל וסט / עוד לא עברה שנה! |
שלא נשכח אותם
גם בשינה,
אתה כבר לא סובל
אנחנו כאן בוכים
עוד לא עברה שנה.
הקבר מכוסה בדמעות
השיברון עם הזמן נחלש
אני לא יכולה לחיות
אני שקועה בארון מלוטש.
אני יודעת נפגש
אולי מחר,
אתה לא מפחד מאש
ורק הכאב נשאר.
אולי עוד תחייך
תספר איך היה בדרך
אם המעלית לגן-עדן
פועלת גם בדרך חזרה,
ואתה עוד בוחן
את העולם מלמעלה.
גם אם נסבול
אתה לא תמות
אתה חי בדרך לשאול
נושם נשימה של מלאכים בטעות..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|