שולמית חן / ההתגלות, היהודית |
"כשאני מזדיינת עם חבר שלי ערן .. אני מרגישה.. אדם וחווה."
ואני חשבתי:
אם היום אני יכולה לכתוב בשיר את שמה המלא
אז עליבות העבר פחות עלובה, השפלות גדלה עם הזמן - העבר רק
משתבח מיום ליום
ולכן: לא צריך לדאוג שהמחר יהיה טוב מהאתמול.
(וגם: "אני יכולה להיות בטוחה שהיא לא תיקרא את זה ולכן אין זו
מחווה שאיננה ראויה לה.")
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|