הי, את ציפור
את לא שומעת את הצפירה ?
למה את לא עומדת ?
את לא יודעת שאת אח שלי קברתי ?
את לא יודעת שהיום כולם נזכרים בו ?
את חיה לך שם, למעלה, כ"כ קרובה אליו ובכל זאת כ"כ מאושרת.
הכנפיים שלך לא מסגירות כל עצבות,
הן רק אוגרות חופש. וגם הוא חופשי. כמוך.
ואני ?
כבולה אני בשרשראות הזיכרון.
רוצה ולא רוצה להתנתק.
בעיקר לא יכולה.
הוא האח שלי, את מבינה ?
הוא האהוב שלי.
בעיקר היה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.