[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יניב כתר
/
עצור!

כמה פעמים קרה לכם ששאלתם את עצמכם מי אני, מה אני למה אני
ודווקא אני? כמה פעמים יצא לכם לעצור בצד לרגע ולחשוב? מי עומד
מאחורי ההזדמנות הזו שניתנה לי כרגע לשבת במסעדה...לצפות
בטלויזה? האם המובן מאילו נוצר כי הוא מובן מאילו? מי מאיתנו
כבר עוצר לחשוב לבחון להטיל ספק....  הסבלנות היא הראיה לטווח
ארוך, פתרון מחושב הגיוני חכם , לבעיה קשה...בעיה עכשוית
והפיתרון לה למשך זמן... אבל לא אנשים רוצים כאן ועכשיו אמרו
פעם שאין הווה אני אף פעם לא זוכר את עצמי אומר "כמה שאני
מאושר" אלא תמיד אמרתי "אח איזה תקופה זו הייתה" ו "אחרי הצבא
אני אהיה מאושר"
אף פעם לא עצרתי ובחנתי את מהו אושר... למי מגיע אושר...עכשיו
אני נשמע פלצן חסר תקנה.
בכל אופן מה שאני אומר זה העולם הזה הוא כמו איזה מטוס שטס מכח
מעטים שחושבים, שמטילים ספק בדרך בהכרה בהוויה....ההוויה מעצבת
את ההכרה? או ההכרה מעצבת את ההוויה? ומה עם אהבה? זה גם איזה
שהוא קיבעון שטמון בלבנו? במחשבתנו? למי מגיע אהבה, למה אהבה
מותרת כאשר היא נערכת בין זכרים לנקבות?
מי זה ? מי דוחף את העולם הזה לאן שהוא? עד מתי? ישנן שלוש
דתות שולטות...כולן שמות את הכח האלוהי במרכז.... מי שם את
האדם במרכז? על מה נלחמות שלוש הדתות, על דעת הקהל?
אם כל הישראלים שהם יהודים יהפכו עכשיו מוסלמים? מה
יקרה?הפלאסטניאים?עדיין ירצו את ישראל? או פשוט נקרא לה
פלאסטין ונסגור עיניין. אני אומר לכם אני מרגיש כמו הלך
להליכה... כל יום עושה משהו ולא מבין מה...עוצר לחשוב לבחון
מחדש אבל לא מצליח.. כולם רוצים להיות איזה משנים משהו
בעולם...חריגי נורמה...מנהיגי זרם חדש, מרדני... האחרונים
שמנסים זה החברה של תנועת הנוער...הם מנסים לבנות משהו (אבל
מרביתם עדיין יודעים על המתרחש ב "לחיי האהבה" כן לפעמים אפילו
הם מרגישים אמביוולנטים....
כן אני בטוח היום זוהי כבר אופנה...לעמוד בשנקין עם דוכן
שימכור לך זבל אלטרנטיבי...בודהה שמודהה... גורי כלבים...וכל
מיני הרצאות... חיילי צה"ל ממשכים לאכול חרא בשטחים...אבל לא
ליותר מידיי אנשים זה אכפת...אתה מקבל אפטר ונעצר בכניסה לפאב
כי עם מדים ונשק אסור להיכנס... שלא נדבר על כל הנחמדים שלא
עוצרים טרמפים אני אומר לכם יש שני דברים מוחלטים בעולם הזה:
אתה...ואלוהים. אתה כי תצבוט את עצמך ותראה שאתה זה אתה...
ואלוהים כי כולם מאמינים במשהו תקראו לזה איך שאתם רוצים אני
קורא לו אלוהים.
אז פעם הבאה שזורחת השמש...תודה לאלוהים ולעצמך... לאלוהים על
זה שהוא הביא שמש...ולך על זה שאתה מעריך את חומה...ואורה...
אל תשכח להודות צבא ששומר עלייך...לאבא ואמא שמכלכלים אותך
ולזה שיש לך את היכולת להיכנס לאינטרנט ולקרוא...כל עוד אתה לא
נכה ...אז אתה לא יודע מסכנות מהי...אתה רואה מרגיש הולך
ואפילו יכול לרוץ אז דיי להתבכיין. אז אם אתה מרגיש שאין לך
כלום בחיים ואתה הכי מסכן בעולם אז תדע...שיש שמש שזורחת (אני
יודע זה חרוש) ויש אמא ואבא שנותנים לך אוכל.. ויש יכולת לשבת
מול המחשב עם חיבור לאינטרנט....יניב







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נו, אתם חייבים
להאמין לי!!
אפילו השכנים
שלי בבניין הם
הומלסים!!!




אחד שמתחנן
לתשומת לב


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/1/02 17:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יניב כתר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה