אני בא על סוס לבן לבוש בשיריון האיבירים הנקי והנוצץ  אבל אין
את מי לחלץ אין את מי לאסוף פתאום אני רואה שהשיריון כבר לא כל
כך נוצץ ופתאום מתגלים בו סדקים
והסוס הוא בעצם חמור

הכל קורס הכל שחור ואני פתאום נשאב לתוך ההמון שהופיע משום
מקום
מתעורר מתוך חלום שטוף זיעה
מחפש בחושך את ידה הנוגה ותופס אותה כאילו מנסה להאחז באיזו
מציאות באיזו תפיסה של הקיים
ידה הנוגה אותה יד שמחזיקה אותי במציאות הזו מפרידה אותי
מההמון
היא זו שנותנת לחיים איזושהי תכלית

אבל מה יקרה אם תיעלם
לא תהיה יותר תכלית לכלום והחלום יהפוך למציאות
מין מציאות שחורה ועגומה שלא נותנת מנוחה ולא נותנת שום נקודת
אחיזה

רק יגון ותחושת ריחקו וכל זה בגלל העלמותה של ידה הנוגה

כעת אני מנסה למצוא איזושהי אחיזה במציאות השחורה
מנסה למצוא את ידה הנוגה
זו שאף פעם לא היתה