כְּשֶיוּבָל הָיָה עוֹד תִּינוֹק
וְרָאָה אֶת הַיָּרֵחַ
הוּא הָיָה מוֹשִׁיט אֵלָיו וְשוֹלֵחַ
יָדַיִם קְטַנְטַנּוֹת וְחִיוּך שָמֵחַ
וְאֲפִילוּ אֶת הַצְּחוֹק הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ
יוּבָל צָחַק אֶל הַיָּרֵחַ
כְּבָר כְּשֶהִכִּיר אֶת הַיָּרֵחַ
יוּבָל רָצָהּ לְהַזְמִין אוֹתוֹ
לְהִתְאַרֵחַ אֶצְלוֹ בַּמִּיטָה
וּמִכֵּיוָון שְלֶדַבֵּר
הוּא עוֹד לֹא יָדַע
(אֲפִילוּ לֹא לְהַגִּיד "בְּבַקָּשָׁה" וְ"תּוֹדָה")
אָז יוּבָל הָיָה צוֹרֵחַ
וְהוּא הָיָה עוֹבֵר
וְנֶעְלַם מַהֵר מַהֵר בַּחַלּוֹן
הַיָּרֵחַ
אֲבָל מֵאָז שְיוּבָל
יוֹדֵעַ לְדַבֵּר וּלְהַסְבִּיר
הוּא כְּבָר לֹא נִבְהָל וּבוֹרֵחַ
וְעַכְשָיו הֵם חֲבֵרִים
(כֵּן כֵּן, מַה שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים!)
יוּבָל הוּא חָבֵר שֶׁל הַיָּרֵחַ
בְּכָל עֶרֶב לִפְנֵי הַשֵּינָה
יוּבָל מֵכִין וְטוֹרֵחַ
הוּא מְסַדֵּר אֶת הַמִּיטָה
מְיַישֵר אֶת הַסָּדִין
וּמוֹתֵחַ וְאַחַר כָּך
הוּא מִתְיַישֵב
אוֹ נִשְכַּב וְסְתָם חוֹשֵׁב
וּמְחַכֵּה לוֹ, לַיָּרֵחַ
הִנֵּה הוּא בָּא!
הִנֵּה הוּא מוֹפִיעַ בַּחַלּוֹן
עָגוֹל כְּמוֹ בָּלֹון
כַּדּוּר לָבָן עָגוֹל עָגוֹל
כָּכָה, מִיָּמִין לִשְמֹאל
כְּמוֹ כַּדּוּר פּוֹרֵחַ
וְהוּא מְחַיֵיך לְיוּבָל
מִן חִיּוּך גָּדוֹל וּפִיקֵחַ
וְיוּבָל
כָּל כָּך רוֹצֶה אֶל הַיָּרֵחַ...
וְלִפְעַמִים הוּא קְצָת מְאַחֵר
אֲבָל תָּמִיד תָּמִיד זֹוכֵר
וְלֹא שוֹכֵחַ
לְהַגִּיעַ וּלְאָחֵל לְיוּבָל
לַיְלָה טוֹב
אָז יוּבָל סוֹלֵחַ
וּכְשְיוּבָל נִרְדָּם
הוּא בַּשָּׁמַיִם עוֹמֵד
תָּלוּי וּמִתְנַדְנֵד
וּפוֹקֵחַ
אִישׁוֹן גָּדוֹל זוֹהֵר זוֹרֵחַ
בְּאוֹר עָגוֹל
לָבָן וָרָך
וְאַחַר כָּך
יוֹרֵד אֶל הַכָּר
וְנִשְׁאָר
וְיוּבָל יָשֵׁן עִם הַיָּרֵחַ |