|
ברך
אדומה מבכי
על טרשים לא שלה
כשנפלתי
כשהפילו אותי
לנשק את רגלי הסולטן
טיפת זיעה
מתגבשת
באוויר שנחנק לאיטו
הלילה
לא אישן
כשיזחל אלי השטן
חלום רטוב
מדמעות
על ימים שנפלו לתהום האתמול
החושך בעיניים
לא נעלם
גם כשאני פותח אותן |
|
|
אין אין אין אין
כמו בשייטת.
טוב בעצם כן.
במה חדשה לאומה
פתוחה.
ופסיפיסטית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.