ביקורת כנה (הוליווד - שיר אהבה)

גוף אלמוני צף על הנהר. טיול לעת ערב.
זוג חדגוני הולך יד ביד. סרט מתח טיפוסי.
פתאום תפנית בעלילה - הבלש הוא חרק סימפטי.
ויש מי שחושב שזהו סרט בדיוני.
אבל הכל קורה מהר פה - החרק הוא ילד מחופש.
מה לעזאזל קורה פה? לא הבנת?
הרוצח הוא הזמן. הבמאי הוא מסומם.
השרת גאון פיננסי. והסרט מחורבן.



 חלום מול חנות הספרים

אור בר-חלוף בחלון-ראווה משתקף
כנס ותרגיש מבורך. בצדו השני
הפתעות עד אין סוף
שקיות נקרעות לפיסות ידיות
החזק בחוזקה והחל המסע:

ב- 1942 אירופה נלחמת,
בהיפוכן של הספרות אמריקה נגלית
לעין ספרדית. "צרוף מקרים"
יאמר הכסיל, הפעם הוא צודק.
והחלון אומר "הכנס ותבורך"
האור בו יתעמעם בהדרגה
ובשלב כלשהו תמצמץ או שתאמר
"ג'ק רובינזון הוא כלב שוטה"
והחלון יכבה. אך זיכרונות המסע
יעבירו בך רוח נעורים מרדנית
ותצמיד פנים ותקווה...

והנה האור בר-חלוף
נוגה שוב לפניך
ולרגע קצר המסע ימלמל:

"ב- 625 לפני-הספירה
לא קרה דבר מעניין
עליו יש לדווח".
וההכרה תכה בך - "זו השנה
בה אני רוצה לחיות".
והחלון ירעד והזגוגית תתנפץ
ותתעורר מן החלום
אפוף ספרים ושברי מילים...

תרגיש מבורך -
לא לכולם ניתנה הזכות
לקרוא.



 אורגזמה

הסיבה גרמה לי לחייך, ליקקתי השפם מתוק
טיפת רוק בגרוגרת חתולה
נשכה מבוא אורגזמה, ברוך בואך
גמרתי לשבחך, כתום עורך המזמזם
שירת תפוז מכני. שקלתי לאמצה
לקרוא בשמה הנאסר, אזיקים מעוטרים
דוגמת הכתב באותיות ה- י ה ו ה
שיר השירים אהבתה המכורבלת על ספת סף השפה,
ועוד סיבה לי לחייך גרמה,
שכחתיה עם ביאת ההגעה
והיא שוצפת זכרוני בקצב התנועה
גל
 עונג
     בא
       שר
         לקראתה