|
מין רגע כזה של
אפס
נטול תחנונים אפלים
נטול תכנוני גן עדן.
כבו את הפנסים
דוממו מנוע
ותתחילו לצעוד בחשיכה,
חלומות הם הסיוטים
הכי גדולים
שאיפות הן סרטן ריאות.
אל תילחמו במוות
כי הוא בא
אל תילחמו באמת
הכאובה.
רוחות יפיצו את הזרעים
גם בלעדינו,
לא צריך לשנות דבר
צריך רק להעביר
פעימות הלב יחדלו יום אחד.
מין רגע כזה של
אפס
עגול,
מעגל שאינו ניתן לשבירה
שבירה שאינה ניתנת לאיחוי
איחוי כושל
כושל. |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.