שוקולד בטעם טוב, סתם יצא אל הרחוב והופ נפל לתוך תינוק. הוא
מרגיש, איך תינוק עובר הכביש, במוחו עובר תרחיש. חבריו שבקופסה
אגדות סיפרו לו, על בריה, שבתוך זקן קרח, התקפל והתמתח. כל
תוכנו נשפך ברגע וגופו שדרך קבע, הסתדר עם מוצקות - לנוזל הפך
ומיץ קיבה אותו לקח.
איך יודעים בכלל החבר'ה בקופסה על מיץ קיבה? ספר עזר יש להם
וגם אנציקלופדיה, גם מילון וגם מחברת, שם כתבו הם בגדול כותרת
- 'אם יצאת לרחוב ולתינוק גדול נפלת, התכונן חבוב לחיות חיים
יותר טובים מכאן למטה'. ומתחת לכותרת יש פסקא כה נהדרת, כה יפה
היא מתארת את גן עדן שלמעלה כשלוקחת יד של אבא את השוקולד
המרובע, חיש אותו היא מפשיטה (היד של אבא) ונותנת לתינוק
באמירה "כל זה מסבא."
שוקולד בטעם טוב מחכה ומצפה לחייו החדשים, אושר עילאי רטוב,
והרפתקאות לרוב במנהרות מסובכות. תוך שעות, מגיע שוקולד אל
הקצה עליו שמע - האור בקצה המנהרה, התחבר הוא לכולם כבר ושלח
דרישות שלום - "לא אראה אותם היום, גם לא מחר." הוא לא יראה
אותם יותר כי אי אפשר.
במחברת לא כתוב על הסוף של הטיול - איך נוזל בתוך נוזל נופל,
איך מהר הוא מתערבל ונוסע כה מהר אל המקום של אושר עילאי -
המקום שבו כל השוקולדים אחד בתוך השני. |