|
יצאתי מהבית,
עזבתי את העיר,
רציתי לטייל קצת
בעמק ובניר.
נסעתי כשעה
אולי כשעתיים
הגעתי אז אל עמק-
שפשפתי ת'עיניים-
איזו פריחה!
מעלי הבהיקו שמיים
בתכלת נקי ורחוץ
לפני השתרעה לה הארץ
עם כל מחמדיה בחוץ.
ניסיתי לספור הפרחים
ניסיתי צבעים שם לספור
אבל התבלבלתי מהר
משפע של יופי ואור.
וגן מפריחה...
טיילתי יום שלם
בין כל שפעת הצבע
הן אך ורק טבעי הוא
שנחזור לטבע.
הרי יום- יום אנחנו
לכל מקום נוסעים,
מתי נפקח ת'עיניים
לראות שלל צבעים
ופריחה...
עצור את המכונית
רק לדקה או שתיים
הרח את האויר
ופרוס את הידיים
מלא את החזה
באויר הצבעוני
נשום מלוא ראות-
הכל נקי נקי.
ואז המשך לנסוע
אבל בזהירות
הן כבר אביב וטבע
שאפת לראות...
אז אם נצא כולנו
בעמק לטייל
הרי תמיד נזכורה-
זו ארץ ישראל-
ופריחה! |
|
|
משפט אחרון לפני
המוות:
"יוקו תעבירי את
החומוס"
דצמ' 80
זהו, גמרתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.