ליטל מולן / שקט |
העיניים כבר כואבות
מלספוג את כל הכאב
שבמראות המזוויעים.
הלב חלש
ומאיים לשנות את מקצבו
כאב שכאבתי ועדיין מותיר
צלקות -
שם בפנים
אין עוד מה לומר עליו
כל מה שהיה צריך להיאמר
נאמר כבר מזמן.
אז בוא נלך לישון
ונכבה את האור.
שקט.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|