|
אצבעות של שגעון
חונקות לי את האושר
ודמעות של דיכאון
מטביעות לי את התקווה
זרמים של כאב
זורמים לי בורידים
מטריפים אותי
חונקים את השפיות
ואני נופל
מאבד את השליטה
לא מוצא מאחז
מחפש עזרה
ואני גוסס
הורג את עצמי
ולרסיסים מרסק
את השפיות
השבירה שלי. |
|
|
די, כבר שלחתי
איזה 10 סל-
וגנים. גיברת,
תתקדמי אחורה
באוטובוס.
(יש עוד מקום
שמתקדמים בו
אחורה? אולי בדף
שלכם.
ובארץ שלנו.
ובפרסומת ההיא
עם האישה
המבוגרת
במבטא.)
ת. ריסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.