|
אצבעות של שגעון
חונקות לי את האושר
ודמעות של דיכאון
מטביעות לי את התקווה
זרמים של כאב
זורמים לי בורידים
מטריפים אותי
חונקים את השפיות
ואני נופל
מאבד את השליטה
לא מוצא מאחז
מחפש עזרה
ואני גוסס
הורג את עצמי
ולרסיסים מרסק
את השפיות
השבירה שלי. |
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.