הים הצפוני / שתי נשים של בוטיצ'לי |
לא רוצה לבכות על האהבה שלי
מתחת לפוך בלילה של קייץ
רוצה ללטף אותה
אבל דמעה בזווית העין
מזכירה לי את כל המקומות
שאני עוד מסתירה
אז שותקת את האהבה.
כשהיא מלטפת
מפחדת להחזיר עד
שבטוחה שהליטוף שלה הוא באמת ליטוף
של אישה שאוהבת אישה
שמרגישה עוד ילדה.
כי אני כבר ליטפתי
את מי שרציתי לנשק
ונישקתי על הלחי
את מי שרציתי לחבק.
לא רוצה לבכות על אהבה
לעמוד עירומה באמבטיה
ולתפוס את הפרידה.
שתי נשים של בוטיצ'לי
מחזיקות ידיים על הארון שלי
כל שערה מצוירת במכחול 0.1
ורק מבטינו נראים גסים
אז בעדינות אני מנשקת
ולוקחת את הספק בשפתיי העבות
וסופגת אל תוכי
את האפשרויות.
את היד שמלטפת את חיבור האצבע עם
הציפורן.
והפנים שמביטות בי באהבה.
ונזכרת במישהי,
מעדנייה מחוץ לעיר
מלצרית אנגליה מגישה לנו מתיקות
ואני כותבת אהבה על מפית.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|