אליאן פלדמן / דרך לא דרך |
בדרכים לא דרכים
תמיד איכשהו מגיעה לרגלי ההרים.
עומדת נרגשת במלוא קומתי
מתקשה להתאפק להרים את ראשי
אך מיד נתפסת בבהלה
ומישירה מבט.
בוחרת שביל לא מוכר
פוסעת לאורכו, מתמרנת בפיתוליו,
עד הגיעני אל הצלע הנחשקת
בציפורניי נאחזת ומטפסת.
אבנים מתדרדרות מימיני
ואייל בועט רגלו בראשי,
אין לי ברירה -
מרכינה מבטי
וסחרחורת איומה אוחזת בי,
מתגלגלת, נחבטת בכל גופי
עד שנוחתת על ענף ארעי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|