|
בפרדסי ביתי הישן
מצח גבוה לעצי התפוז
מלאכים שהיו יורדים לפעמים
בלילות קודש
ונוגעים במצחו של אבי
מפיחים בו הילת כוכבים
ישר למרכז שביל החלב
מצחקים היו עם גורלו
ורבים איש איש על זכותו לאושפיזין יקר כזה
ושהיה מחליק קמטיו
נבוך מכבוד של מעלה ומכסא מלכות לא לו
היו נסים על נפשם מלאכים
נמלטים על קרן שכינה
השמימה |
|
|
החור באוזון לא
מטריד אותי.
אותי מעניין רק
השפיץ של הנעל.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.