יהלי רוזן / געגועים למיתרי ילדות |
בסוף הם מגיעים לכולם.
זה לא משהו שאפשר לברוח ממנו,
זה פשוט קורה.
בסוף הם יגיעו גם אליך,
אצלי הם כבר בדרך- כבר כמעט עשרים שנה,
אבל אני לא אתן להם,
אני אלחם! אני פייטר!
בסוף הם יגיעו גם אליך,
ויכריחו אותך לעשות כל מיני דברים,
יאמרו לך- "לך תלמד, תתלבש כך,
תפסיק להתעסק בשטויות של ילדים".
אבל אני, שלא כמוך, לא אתן להם,
אני אלחם! אני פייטר!
בסוף הם יגיעו גם אליך,
ואני יודע שתיקח איתך גם אותי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|