עוד לפני שנאמר ויהי אור,
היה הכל שחור משחור.
אנשים  משרכים דרכם באימה,
פוחדים מכל רחש ומכל מגע.
רק העורב שאז עוד היה לבן,
מרחף גאה גבוה מעל כולם.

ביקשו אנשים מהעורב  עזרה:
"אנא הבא לנו האור בבקשה."
והעורב כדרכם של עורבים,
צוחק, מסרב לעזור לאחרים.

יום אחד ליבו התרכך קמעה,
ולא ברור על שום למה ומה,
עף הישר אל השמש, גנב חתיכה,
הביא לאנשים אור ושמחה.

שכרו בגין אותו מעשה נמהר,
על כנפיו כויות,  קולו ניחר.
והיום הוא שחור כפחם
צרוד, ומאוד מאוד ממורמר.


ואין ספק שאם בו תפגשו,
יצווח עליכם בחימה ובזעם
רק  רע רק בגללך
אני שחור רק רע רק רע רע...


ואתם לפני שבא לכם לעשות טובה לאחרים
כשהחשק גובר על ענייניים אחרים
חשבו היטב לפני שקופצים,
האם התשלום  שווה את המחיר?