|
אני רואה
מקום שונה
בו אנשים לא מתביישים
רק הערכה, בלי תדמיות
אני רואה
מקום
בו לשתן בבריכה יש צבע מסגיר
וילדים קטנים
לוקחים ונטולין
באמצע הצגה
של הבימה.
וילדות פיקחות
מפסיקות לבזבז
זמן כה יקר
כה יקר
על הבל הבלים
הוא קיים
יש שם שמחה
שמחת חיים
ואין שם
פשוט אין שם
סרטן ומחלות.
במרחב
אין הפנמה
של אי נעימות
רק אהבה
וחלום אחד
אינסופי |
|
|
היי את! תראי,
מצאתי פה דף
נייר. היי תראי
מה כתוב פה!
כתוב פה שאנחנו
נועדנו אחד
לשני! איזה
צירוף מיקרים?
הכתב שלי? מה
פתאום?!
האשדודי הזועם
מנסה להתחיל עם
זאת שאהבה את
התלאביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.