את כל הזמן שבכיתי אי אפשר לשרוף.
את כל הימים שבקירות בהיתי אי אפשר לקבור.
את כל הדקות שנראו כמו שנים אי אפשר לשכוח.
מכל הזמנים שהייתי איתו אי אפשר לברוח בלי להסתכל אחורה...
להסתכל, להיזכר ,להתחיל לבכות.
כמו אוקיינוס ששואב את גליו חזרה, כך אתה... אותי.
האוקיינוס הוא ים של דמעות, הנהר הוא זרם של
בדידות, המבול הוא גשם של אכזבות והטפטוף הוא
טיפות של תקווה.
אני לא מצליחה להמשיך, ת'אמת אני לא רוצה.
לא רוצה להתעורר למציאות הזאת, כל יום כזה.
כל יום אחר.
אין לי כוח, את העיניים לפקוח. להביט באור השחר.
להביט בחלום זורח באור. שוכח אותי בחשכת הליל.
תקועה במן בועה.
שונה אתמול, מחר דומה.
השקט החרישי של הלילה, ההמולה של היום.
שמיכת הכוכבים של אלוהים, כדור האש בשמיים הכחולים.
שונה אתמול, מחר דומה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.