|
שנים של ציפייה
שנים של אכזבה
הביאו עמן גלים של עצבות
כבר התרגלתי לבדידות
אני מפחדת מתוך הרגל של לחכות
כשהוא יגיע לא אוכל לראות
האחד והיחיד
יעבור כמו תמיד
יחלוף על פני
ויסתכל בעיני
אחייך ולא אומר מילה
כמו הטיפשה הכי גדולה
אפספס ולא אשים לב
ובסוף אשאר לבד עם הכאב
31.8.2000 |
|
|
העקביות היא
לרועץ
לדוגמאתיות. היא
החושפת את
הדוגמה בעירומה
חסר-התכלית.
המשוטטת במבנים
האדירים שנותרו
בדרכה העיקשת
מטה, עד שתחשוף
כי יסודם אבד,
כי הכנסיה רצחה
את האלוהים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.