האביר על הסוס הלבן קרא את הדרקון לדו-קרב
הוא רצה להושיע את בני - עמו.
הדרקון בשלו גיחך, וצחק על האביר הטיפש


האביר התכונן, שייף חרבות
הדרקון נח לו בשלו, וצחק.
האביר התאים מגנים, ולוחות חזה
הדרקון רבץ במאורתו וצחק.


מועד הקרב קרב ובא
האביר כל היום מתכונן ומתכנן
והדרקון העצלן מנמנם.


לפתע קראה החצוצרה
האנשים התאספו, וחיכו
האביר יצא לרחבה, כולו מאומן ומוכן


מהעננים, הופיע הדרקון
נשף להבה אחת או שתיים, וגמר את הסיפור
האביר משלו, כבר הפך לעפר
כבר היה לעבר.
והדרקון חזר למאורתו
וצחק.