רותם סרי / תא |
היה טעם מלוח...
לו היבטת לצדדיך
קירות ורודים הביטו בך חזרה
מעליך תיקרתו סגרה
ומלפניך דלת-
לבנה.
היא יושבת שוטה בליבו
ובוהה ברצפתו
שם בוהה בה היא שניה
מדימעתה יחידה פנים מעוותות
איני בוכה
אין כבר על מה לבכות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|