אחריתו
של יום עמל מפרך

סדני ברזל משתלשלים
משתי רקותיי,
אט מושכים פניי
אל עבר צינת המרצפות

קולה המרוחק

הוא בלבד אוחז בי,
עודני מרחף,
מאיים בכניעה
(כמנהג הקוסמים)

שיער                         טריקת דלת

גלגלים                       שער ברזל

ברי סחרוף                  שיער

שעון מתכת                 פעמון

רמזור                        משפחה

מאחר (חיוך)               מהוסס (חיוך)

מראה                       מדרגות

צעדיי מדודים,
מגפיי לועסות
את המדרון עד תום,
מכחשות

שיערה מנצנץ מן הקיטון

טללי שחר פושטים
על עיניי, מוריקות,
מסירים את
קורי היגיעה הדביקים

בהילוך חרישי
(רועם)
אתפוס את מקומי
(שיער)
מיד היא מתפנה