אם הגשם לא היה ביישן, הוא והשמש היו יכולים להיות זוג טוב
שנפגשים לעיתים קרובות ומנהלים המון שיחות.
אבל הוא לא יכול, כי השמש כ"כ זוהרת ויפה ונראית שונה
אבל אותה הוא מחבב ואפילו די אוהב
אבל כמו סנוב הוא מתנהג, בלי "שלום", "היי", "מה העניינים"
ואז הוא ממש על הפנים ולפעמים מתנחם בירח ובכוכבים
שהם נותנים המון עיצות, כי הם יודעים על רגשות
אבל הגשם די אטום, הוא לא עושה מה שאמרו
וכך נשאר הוא לבדו בלי אף אחד בצד שלו.
עליו כולם קצת כועסים: הרעם, הברקים וגם הכוכבים
השאר אותו לא מכירים, עליו הם לא ממש יודעים
כי הוא שותק ולא מגיב ולא יוצא כול יום שישי
והוא ימשיך להיות עצוב ולבכות על הבדידות
ולחיות בחלומו שבו השמש לצידו ויחד הם הולכים לעד
ולא חושבים על אף אחד.
אך מה יקרה כשיתעורר?, הכול בסוף לו יתברר
והוא יבין שהוא טעה, כי לעולם הוא לא ניסה.
וזה הסוף של הסיפור ולו מוסר השכל חשוב
שליישם אותו קשה, אך לנסות זה די שווה.
אז שיהיה בהצלחה והמון איחולים
שאנשים יהיו ביחד כמו הירח והכוכבים.