אור על במה,הקהל כולו קשוב
ירח ברקיע, מראהו קצת עצוב.
ראו והסכיתו, צופים יקרים,
יסופר כאן סיפור המוכר למעטים
סיפור אגדה, שסופו לא נודע.
בחדר אטום לחוקים וכללים
תחושות ורגשות את קסמם מפעילים.
שם הגנו עליי ולימדוני היטב
באיזו דרך לבחור, מי ידיד, מי אויב,
עת לדבר ועת לידום, ולהקשיב לצו הלב.
עכשיו, הביטו, הנה אני כאן
שם כבר חלף, אך ליבי נאמן
רבות הבחירות, אך בידיי הרשות.
הבמה היא שלי, ומכאן זה פשוט.
אקרוסטיכון.
המחווה הקטנה שלי ללואיס קרול ו- Through the looking glass. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.