[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נעמה אוקנין
/
חרא של יום

עשיתי סדר בארון ומצאתי סיפור קצר שכתבתי לפני כמה שנים,
כשהייתי צריך ללמוד לאיזה מבחן ולא היה לי כח יותר, וראו איזה
פלא - הסיפור שאני כתבתי, הצחיק אותי! (ואני חשבתי שיש לי חוש
הומור נורמלי). קיראו והגיבו
בברכה אודי - בעלה של נעמה


"אתה מתחיל להדאיג אותי", אמרה לי בפנים המביעות דאגה מצד אחד
וכעס מצד שני, "יש לשכוח ויש לשכוח", הוסיפה, "לשכוח לקנות חלב
זה דבר אחד, אבל לשכוח להוריד את המים אחרי שחרבנת, זה דבר
אחר, אני מקווה שלא שכחת לנגב את התחת...המחורבן שלך". הוצאתי
אוויר מהאף באופן מעט מוגזם בשילוב עם איזו הברה לא ברורה
המסמלים זלזול, מעין הצהרה שההערה שלה מצחיקה אותי ושמובן
מאליו שאי אפשר לשכוח דבר כזה.
הרגשתי מעט מובך מצד אחד אבל גם רווח לי כעת משהבנתי מדוע
התחיל לשרוף לי התחת בחצי השעה האחרונה.

"כל הבית מסריח כמו שירותים בתחנה המרכזית" המשיכה, כשהיא
מסתובבת בכל הבית ושואפת אויר דרך האף בצורה מוגזמת וקולנית
כדי שאני אראה שהיא מריחה וסובלת.
"אתה ירדת לגמרי מהפסים, אני ממש לא יודעת כבר איך להתמודד
איתך.." . היא המשיכה לדבר כל הזמן אבל לא שמעתי יותר מה היא
אמרה כי בדיוק היא הורידה את המים בשירותים. חיכיתי בסבלנות
שרעש המים ייחלש כדי שאמשיך לשמוע את דבריה, למרות שנראה היה
לי שדי הבנתי את הרעיון הכללי - לא הורדתי את המים בשירותים
וזה לא טוב.    
המים סיימו לרדת, והתחלתי לשמוע כבר מלים ברורות במקום סתם את
הקול שלה, ואז שוב היא הורידה את המים (כנראה שלא הכל ירד בפעם
הראשונה), ועד שרעש המים של הפעם השניה נגמר היא כבר נרגעה
ושתקה.

היא חזרה לחדר ופתחה את החלון מהר ובהפגנתיות, אח"כ פנתה לעבר
החלון השני ופתחה גם אותו באותו אופן. לא ידעתי מה עדיף שאעשה
עכשיו, מצד אחד אם אקום ואעזור לה לאוורר את הבית היא ודאי
תצעק עליי שעכשיו היא כבר לא זקוקה לעזרה שלי, ובכלל הרגשתי
צורך להתרחק ממנה קצת, מצד שני אם אשאר במיטה ואסתכל עליה או
אמשיך לקרוא בספר שלי הרי בטוח אחטוף עוד צעקות.

החלטתי החלטה אסטרטגית - פשוט אצא מהבית. הבעיה הייתה שכבר ממש
שרף לי התחת, אבל הבנתי שבשביל שלום בית ואף חשוב יותר, בשביל
שלומי שלי, אני חייב להקריב קרבן, ואם זה אומר שרפת התחת שלי
על המוקד אז זה מה שיהיה.
קמתי מהמיטה ואמרתי לה שאני קופץ לקנות חלב, ואם יש עוד משהו
שהיא רוצה. היא לא ענתה לי.  הכנסתי את הרגליים לזוג כפכפים,
קמתי מהמיטה, נכנסתי לשירותים, השתנתי, רחצתי את הידיים, העפתי
מבט במראה בזמן שניגבתי אותן, ויצאתי. בחדר המדרגות ,בדרכי
למטה, גירדתי ושפשפתי את התחת באגרסיביות, פעולה שגרמה לי לכאב
מצד אחד, ולסיפוק גדול מצג שני.
כשיצאתי לרחוב נעמדתי לרגע ונהנתי ממשב רוח רענן, ובדיוק אז גל
חום הציף את כל גופי כשהבנתי לפתע כי גם עכשיו לא הורדתי את
המים בשירותים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- נעבור
ל-פ-ר-ס-ו-מ-ו-ת
!


טוטו דופז בבמה
חדשה מרעיף אהבה
בקלוריות על
קהילתו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/1/02 15:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמה אוקנין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה