10/5/90

בלב הים סירה קטנה.
אשה אחת ושני גברים.
שרועה שלווה על גחונה.
גלים על דופן נשברים.

               חכה השליכו לדגים,
               פיתיונות שרימס ובצק
               ממעל עננים חגים,
               שחף בחרי אף צועק.

                               ללא אזהרה לפתע פתאום.
                               סערה פרצה וגל ענק.
                               הפכה הסירה צללו לתהום.
                               אשה בבעתה, וגבר זעק.

                                                    ראו
אותו מפחיד וקר.
                                                    מאיים
בלט קרב.
                                                    חסרי
אוויר לבם דקר,
                                                    הים הפך
מידיד לאויב.

                              אשה על חול ליבה רוטט,
                              ים המוות בהם בגד.
                              אחד שקע, שני מתמוטט.
                              נבלע במצולה, אבד.