ששת ארמון / שחר |
כשציפורים שחורות הופכות לבוקר
וגשם לטיפות ענבריות של אור
מתוק וריחני וחם
אין השיבה אל המדבר קשה.
עכשיו, בשחר המתוק מתוק הזה
הבארות שוב מגירות חיים
ההר אינו כה רם ומתנשא
וגם החול שוב רך וחם
כמו אשה.
ושוב אני נהר רחב רחב
בצל עצים גדולים כבדי צמרת
זורם לי בדממה לים.
ושוב אני אדמת שלחין שחורה
של קיץ תם מאגדה אחרת
ממתין למחרשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|