צופית ניניו / האביר שלי |
אביר יקר שלי, מחכה אני להצלתך,
מדמיינת את פניך הטהורות ושומעת את קולך.
מחכה לך רכוב על גבי סוסך הלבן,
אך נדמה לי שאני מחכה לך כבר הרבה זמן...
מחכה לך במסתור אהבתינו יום וליל,
אך ליבי לא מוותר, הוא לא יפסיק לך להתפלל.
דלתות חיי נפתחות ונסגרות ללא הפסקה, אך ללא סימן ממך
ואני עדיין מחכה...
מחכה שיום יבוא ואת דלת ליבי תפתח מחדש,
ואז אוכל להעביר איתך את הלילה ללא חשש.
תביט בעיניי בתשוקה סוערת,
ותגיד לי שאותי אתה אוהב, ולך אני אלחש- "גם אני אוהבת..."
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|