עמית אגמון / עשרים וחמש וקצת |
סוף חורף אלפיים, לילות לבנים
ניסיון נוסף לסדר ת'בלאגן בחיים
מועקה ובלבול, התרגשות ושימחה
מכסה את הראש מתחת לשמיכה
הרבה צוחקת וגם קצת בוכה
לימודים, עבודה, חבר וחתול
ממה להתחיל ואיפה הגבול?
הקצב מהיר וזוחל כמו שבלול
עוד הצלחה ועוד כשלון
מצטברים להרבה ניסיון
ואיפה לעזאזל ההגיון?
אהבה אמיתית קשה לפיצוח
מתוק וחריף וחמוץ ומלוח
הכל ברור אבל כלום לא בטוח
לאן לפנות במרחב הפתוח?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|