|
התגשמותך בי
פיזרה עננים בשמיי
ומלאו בורות המים
דמעותיי
כל הקיץ עיניה
כמהו לזהב חרציות
כלמגע כף ידו
והוא לא ידע
כי נבט קפוא
ברחם אדמה חרוכה
מצפה ליום היוולדו
קרני שמש אחרונות
השתברו לרסיסים
על שמשת מבטך
הלוטף נופים
ירוקים
מסמאות מלראות
האש בשדותיי
ועשן לילות
רחוקים
ענני נוצה סגולים
פיזר הרוח
לארבעת בתיו
לקשט שמים וארץ
להמתיק היותה
בלעדיו
|
|
|
ואללה, זה הורג.
אלברט דינמיט
ברגע של הצתה
מאוחרת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.